אפרת כהן נולדה בשמונה עשר באוגוסט 1975 בפתח תקווה. הוריה נעמי ושמואל. כאשר נולדה, משפחתה עברה לרעננה שם אפרת גדלה. 

היא למדה בבתי הספר "מגד", "השרון" וסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון אוסטרובסקי.

בשנת 2008, בהיותה בת 33, אפרת התגייסה לשירות בתי הסוהר שם שירתה כקצינת חינוך בבית הסוהר "נווה תרצה". היא עבדה שם מדי יום. השירות שם עשב לה אושר רב והיא הצליחה למצוא את עצמה שם ולהביא לידי ביטוי את ייחודה וכישרונותיה. בנוסף שולבה בקורס קצינים עם הידיעה כי לאחר הקורס היא תשוב לנווה תרצה כקצינת חינוך.

במקביל לחייה המקצועיים בשב"ס (שירות בתי הסוהר), אפרת ניהלה חיים פרטיים בהם הייתה בזוגיות עם אמנון מאיר. בניגוד לאופיה הסוער ומלא החיים של אפרת, אמנון היה בן אדם שקט יותר. "הוא מרגיע אותי, מאזן אותי" היא הייתה מספרת. לאחר שנה של זוגיות, השניים התארסו, שלושה שבועות לפני שריפת הכרמל.

בשניים בדצמבר, בחנוכה, 2010, אירע אסון הכרמל.

כמה שעות לאחר פרוץ השריפה, הוחלט לשחרר את אסירי כלא "דמון" וכלא "הכרמל". לשם כך, צוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס נסעו באותו היום לשחרר את האסירים, כאשר אפרת ביניהם.

כמה שעות לפני נפילתה, אפרת התקשרה לאמה לספר לה כי הם נוסעים לכלא דמון לפנות את האסירים שם. מספר שעות לאחר מכן התקשרה שוב לאמה ואמרה לה "איזו תופת אמא, איזו אש".  כמה שעות לאחר מכן נעמי, אמה של אפרת, ניסתה להשיג את אפרת אך ללא הצלחה. אז כבר חשה כי אפרת כבר לא תחזור ותחושותיה התממשו בערב, עם בוא קצין העיר אל פתח ביתם לבשר להם את הבשורה המרה.

אפרת הייתה רק בת שלושים וחמש בנפילתה, והשאירה מאחוריה שני הורים, שתי אחיות, אח וארוס.

יהי זכרה ברוך.