ענת, בת אהרון ותמר, נולדה בט"ו בכסלו תשל"ה, (29.11.1974), בחיפה. כשהייתה בת 10, עברה המשפחה להתגורר ברעננה, שם סיימה את תיכון אוסטרובסקי.

ענת הייתה תלמידה מצטיינת, מסודרת ואחראית, שסייעה לכל מי שרק ביקש. בין חברותיה הייתה ידועה כמקשרת בין כולן, כמיישרת ההדורים. הייתה חברה בלב ובנפש, שמעולם לא שכחה להתייחס לאירועים כמו יום הולדת או חג.

אהבתה לבעלי-חיים בכלל ולכלבים בפרט הייתה ידועה לכל. אהבה זו מצאה ביטוי בפעילות באגודת "תנו לחיות לחיות" ובטיפולה המסור בכלבתה, ליידי.

למרות גילה הצעיר וניסיון החיים המועט שלה, היו לה עמדות מגובשות בנושאים רבים, אותן לא היססה להביע. ברגעי שמחה, צחוקה המתגלגל היה סוחף את כל סובביה.

חריצותה ושאיפתה למצוינות באו לידי ביטוי גם במהלך שירותה הצבאי ביחידת קשרי חוץ של משרד הביטחון. ענת, שעבדה לצד אנשים בכירים ובעלי ניסיון, התחבבה עליהם עד מהרה, ולקחה על עצמה אחריות רבה ככל הנדרש ואף מעבר לכך.

עוד לפני שחרורה, הוצעה לה משרה בחברה להפקת אירועים. ואכן, מייד לאחר השחרור, ללא כל חופשה, החלה לעבוד באותו משרד במרכז תל אביב. היא הביעה סיפוק רב מעבודתה החדשה, וידעה כי שם תוכל להתקדם וללמוד דברים רבים.

במקביל, מייד עם סיום שירותה צבאי, ניגשה לבחינות פסיכומטריות לקראת לימודים אקדמיים, ועברה אותן בהצלחה. בינתיים החליטה לנצל את זמנה הפנוי ללמוד נושאים שעניינו אותה, כמו גרפיקה ממוחשבת ואנגלית ברמה מתקדמת, והכול במרכז העיר הגדולה. וכך, העיר בה רקמה את חלומותיה ותוכניותיה לעתיד, גם קטעה את חייה.

ביום רביעי י"ד בחשוון תשנ"ה, (19.10.1994), בשעה שמונה ארבעים וחמש בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס מספר 5, שהעלה נוסעים בתחנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כ- 100 מטר מצפון לכיכר דיזנגוף. 22 בני אדם נרצחו בפיגוע. בהם גם ענת, שהייתה בדרכה למקום עבודתה.

ענת הייתה בת 20 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ברעננה.

יהי זכרה ברוך.