איתי אדלר נולד ב-25 במאי 1977 ברעננה להוריו יפה ויצחק ולאחותו מיכל.
איתי החל את מסלול לימודיו בבית הספר היסודי "זיו" ברעננה, המשיך בחטיבת הביניים "השרון" וסיים בבית הספר התיכון "אוסטרובסקי" ברעננה, במגמה ביולוגית-כימית.
איתי היה מאז ומתמיד ספורטאי, שיחק כדורסל בכל זמן פנוי שמצא, ובשנות לימודיו האחרונות בילה הרבה בחדר כושר והשתתף בחוג כושר קרבי לפני גיוסו.
מגיל צעיר נלחם על עצמאותו, ידע מה הוא רוצה ועמד על כך עד שקיבל.
לאיתי היו המון חברים שהוא השקיע בהם והם אהבו אותו מאוד.
התכונה הבולטת ביותר של איתי הייתה חוש ההומור הציני שלו, שבלט בכל מקום ואיתי לא היסס להשתמש בו גם מול מפקדיו. מפקד היחידה יהודה פוקס סיפר בערב שנערך ביום השנה לאסון כי באחד מהמטווחים שנהגו חברי הצוות לעשות הוא ניגש למטרה אליה כיוון איתי ומצא מיקבץ מעולה כששאל את איתי "זה אתה ירית?" ענה איתי למ"פ שלו "לא, הנהג של הטיולית.." פוקס העיד כי אפילו הוא לא עמד בזה וצחק.
איתי אהב בעצמו גם לצחוק המון, היה לו חיוך ממזרי וגומה אחת מדהימה בלחי שמאל, דותן ז"ל מפקד הצוות שלו כינה אותו "גארפילד" בשל אותו חיוך.
איתי התגייס ב-13 ביולי 1995 ושירת כלוחם בפלוגת הנ"Y של חטיבת הנח"ל. מפקדיו ראו ו לוחם רציני ביותר, ערכי מאוד, שמשקיע מעל המקובל, אהוד מאוד בצוות ותמיד מעודד ומרים את המורל של חברי ולצוות.
לאחר השחרור חלם איתי לנסוע לטייל ולעבוד באוסטרליה ובניו-זילנד. חלום שלא התגשם.
ביום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, איתי היה בדרכו למוצב הבופור בה בעת שהתנגשו שני מסוקי היסעור מעל שמי שאר ישוב שבצפון הארץ.
איתי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
יהי זכרו ברוך
