נולד ב-10 למאי בשנת 1966. גיא היה תינוק יפהפה, עיניו כחולות, גדולות ונבונות. בהיותו בגן הילדים, למד בעצמו לקרוא, הן מתוך סקרנות והן בשל רצונו להידמות לאחיו  הגדול אייל, המבוגר ממנו בשנתיים. לאחיו הקטן שי שימש יועץ. הוא תמיד יעץ לו מה לקנות, מה ללבוש, איזו מוזיקה לשמוע ועוד. כשמלאו לו שמונה שנים עבר עם משפחתו לרעננה, שם למד בבית-הספר היסודי "מגד". המעבר והקליטה היו קשים עליו. נדרש לו זמן רב עד שיצר קשר עם ילדי הסביבה. בכיתה ה' הצטרף לתנועת הנוער "מחנות העולים". הוא אהב מאוד את חברת הילדים, אהב טיולים ומחנות. את לימודיו המשיך בתיכון 'אוסטרובסקי', בכיתה י' עבר קורס הדרכה, והחל להדריך בתנועה. שיחק שנתיים בקבוצת הכדור-רגל של הפועל רעננה.

גיא, אהב ספרות והיסטוריה, קרא ספרות רב גונית, התעניין וידע שפות אחדות, ואהב מוסיקה. הוא נחשב כבעל חוש הומור מיוחד, מהיר מחשבה, ולוחם צדק, עם תחושת אחריות חזקה למדינה בה הוא נולד. גיא ניהל ויכוחים ערים עם מוריו בנושאים השונים, ומאוד לא אהב את מסגרת בית הספר. עם כל זאת מילא את חובותיו, ועמד בבחינות הבגרות בהצלחה.

לאחר סיום לימודיו יצא לטייל באירופה לחודשיים עם בן דודו ערן. בחודש אוקטובר 1984 גויס לשירות חובה בצה"ל ושובץ לשירות בחיל-האוויר ביחידת נ"מ. בתום הטירונות עבר קורס מ"כים וקורס סמלים בתחום המקצועי, והמשיך לבית-הספר לקצינים. שלב זה הוא לא סיים, וביכר לשרת בחיל שדה מאשר לשמש מדריך בבית-הספר לנ"מ. גיא הצטיין בחוש ביקורת מפותח, שהביא להפקת לקחים ועשייה טובה יותר, בנושאים השונים בגדוד.

"גיא", אומרת אמו, "היה חייל מקצועי שלא סבל פאשלות. מעולם לא זלזל בתפקידים או באנשים. כאשר הוצע לו להדריך קורסים במרכז הארץ, סרב. הוא העדיף להיות חייל בקו". כשהיה במשמרות ארוכות לבדו נהג גיא לכתוב שירים במחברתו על עצמו, החיים ומשמעותם. במשך שלוש שנים שירת גיא נאמנה את הגדוד, וביצע תפקידיו ללא דופי.

ב-9 לאוקטובר 1987 נפל גיא בעת מילוי תפקידו, יומיים לפני שחרורו. באמצע חופשת השחרור נקרא גיא להחליף מפקד שהיה אמור לרדת מהקו. בעת סיור בוקר בין המוצבים בגבול לבנון, איבד הנהג את השליטה על הרכב, הנגמ"ש התהפך וגיא, שהיה מפקד הנגמ"ש וישב בצריח, הועף ממנו ונהרג במקום. בן 21 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברעננה. השאיר אחריו הורים ושני אחים.

האסון קרה בזמן שהוריו היו בחופשה בצרפת. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הגדוד איבד את אחד הטובים שבלוחמיו. בכל שרשרת התפקידים שמילא, גילה אכפתיות, מקצועיות ורצון לבצע הכול בצורה מושלמת וללא דופי… אשריכם שגידלתם בן שכזה, הלוואי וירבו כמותו בישראל".

יהי זכרו ברוך.